קביעות

אנשים אוהבים קביעות.גם אני . עם קצת מחשבה אפשר להבין גם למה.
הרי כש משהו קבוע, זה אומר שאנחנו יכולים לצפות אירוע כלשהו מקודם, זה גורם לנו להרגשת ביטחון עצמי במה שמצפה לנו. זאת בידיוק הסיבה שאנשים מפחדים משינויים. הקביעות, היא זאת שעוזרת לנו להתמצא במרחבי הזמן שלנו,במהלך כל החיים שלנו אנחנו מודדים את ההימצאות שלנו בזמן ביחס לאירועים שעתידם להתרחש.
כמו להתמצא בעיר חדשה, אנחנו מסמנים לעצמנו כמה מקומות מיוחדים לעין וביחס אליהם אנחנו כבר יכולים להתמצא איכשהו. ככה גם אנחנו מסמנים לעצמנו אירועים שעתידם להתרחש ,מיוחדים או לא ,אירועים חד פעמיים או שגרתיים -ולפיהם אנחנו מצפים למשהו , שורדים מאירוע לאירוע .
אבל מה קורה כש אין משהו שמצפה לנו באופק ?

לך תבין אותן...

עקבות המחלה אינם ידועיםאך סביר להניח שמקורה גנטי,עם קשר כלשהו להתפתחות העולם.
המחלה המדאיגה,בה לוקות כמעט כל בנות המין היפה בשלב כלשהו בחייהן,נותנת את אותותיה הראשונים בגיל ההתבגרות. בגיל זה המחלה עשויה להתפרץ בים, בקרנות רחוב,ובמכוניות,המחלה אינה תוקפת במקומות עם קהל רב,וכן לא תוקפת בשעות היון אלא רק בשעות החשכה.
כש כל התנאים האלה מתקיימים, ווירוס ההפך עשוי להתחיל לתקוף,וסימן הזיהוי המרכזי ליציאתו הינו התבלבלות בסיסית בין 'כן' ו'לא' ,זאת אומרת כאשר הבחורה אומרת 'לא',ומתכוונת ל'כן'.מקרה קיצוני של המחלה הוא זיון שלם אליו מתלווה הסאונד 'לא' תוך גניחות היסטריות מטורפות.

חוכמת הביגלה - אילן הייטנר

ההופעה הגדולה בשמיים.

מטמטיקה, תה חזק, הרבה פינקפלוייד , וסיגריה בין לבין . ככה אני יכול לסכם ערב שאני באמת עושה בו שיעורי בית...
אני באמת תרגילים במטמטיקה , במיוחד בטריגונומטריה, או זהויות טריגונומטריות, או שתיהם -כמו היום.
ובתכלס, מטמטיקה זה באמת מקצוע שגורם לך להשראה. ז'א, השראה מחוץ לכיתה, הרי אחת התכונות שאני אוהב בעצמי ,זה שאני יכול להעביר דברים ממישור אחד של החיים למישור השני. אני יכול להוחיך לכם את חוקי הקארמה- על פי החוק השלישי של ניוטון - הרי שהוא אומר שלכל פעולה , יש תגובת נגד שווה לה בכיוון ההפוך -זוהי קארמה לכל דבר לא ?
או ההכללות שכל אחד מאיתנו עושה לעצמו בראש הקטן שלו, כל החוקיויות הקטנות שאנחנו מנסים למצוא ולצפות, וכך להיות מוכנים יותר למה שיכול לבוא עלינו ... הרי באינדוקצייה אנחנו עושים את אותו דבר, מקבלים ביטויי כלשהו, ומוחיכים אותו ל n=1
ואז נותנים אותה בהנחה ש ה n הקטן שלנו הוא בעצם K ובישביל להיות בטוחים לגמריי אז בודקים אם הביטוי נכון גם ל n=k+1
ואחרי שהוחכנו את כל אלה- אנחנו יכולים להיות בטוחים במאה אחוז שהביטוי שלנו מתקיים לכל n טבעי :] :]
וכך הלא. הרי זה לא מה שאנחנו עושים בחיים, מסכלים על בנאדם, מתחילים לשפוט ולהכליל, ואז מסתכלים על קבוצה של אנשים ומתחילים להכליל, עד שאנחנו לא משיגים לנו איזה דעה קדומה או לפחות דעה משוכנעת לגבי משהו ? הרי זה כל כך דומה !@#

ובכלל ,באתי לפה לפרסם שיר

The Great Gig in The Sky -Album version

saturday evening blues

כמה שאני שונא את ערב יום שבת, השקט הזה שלפני השבוע שלך, במיוחד כש אתה לא נהנה ממנו, או כש אתה לא מצפה ממנו כלום, הסוף של אותו יום וחצי שהייה לך לפחות קצת זמן לעצמך. כל כך נמאס לי לחיות מסוף שבוע לסוף שבוע, אפילו לא - אני לא יכול לקרוא לזה לחיות, זה נקרא פשוט לשרוד . אני עייף מכל השגרה הזאת של הלימודים , כל שבוע אותו דבר, וגם מה שהורג אותי בתחילת השבוע זה יום שני, שבו אני מגיע בערך ב 7 הביתה, ואז כל השבוע הלך לי . השבוע אני מבריז מהתגבור מחשבים הזה . אני לא מבין מה תקעו בתחת למי שעשה את המערכת ועשה לנו 4 שעות מחשבים בסוף יום שני, ששתים מהן -אחרי סוף היום. הרי אי אפשר ללמוד מחשבים אחרי הלימודים , אי אפשר ללמוד כלום אחרי הלימודים . אתה פשוט יושב בכיתה מסתכל על המורה ואומר לעצמך "כוסאמא שלך, איך את עומדת בכלל ?! " .. את ימי שני אני שורד רק בזכות ההפסקות סיגריה שאני מסדר לעצמי כל 20 ד'ק ... היתרון פה, שלמורה פשוט לא אכפת שאני יוצא מהכיתה לאנשהו, וגם אין אנשים בביתספר אז אפשר לעשן לא ממש רחוק מהכיתה . ומה עוד - יום שני מצפים לסופת רעמים . פשוט מושלם. אולי גם אני אסדר לעצמי יום חופש במהלך השבוע, אוליי יהייה לי כאב ראש, או כאב בטן, או שלשול , או חום .. נחליט כבר .

שיהיה לכולם שבוע מוצלח.

new start

פתחתי פה בלוג, ואלה יש לי אחד בישראבלוג, אבל אני רוצה עוד אחד.
אוקי, אז אני פשה,בן 17, לומד בכיתה י'א - יוהנה ז'בוטינסקי, מגמת פיסיקה מחשבים. אני מנגן על גיטרה ובאס 4 שנים.
הדבר העיקרי שאני מתעניין בו זה מוסיקה.. כל סגנון , כל דבר החל מרוק שנות ה60 ועד לרדיוהד ,בריט פופ ,ורוק ישראלי.
אני אפרסם פה מחשבות ותהיות על מה שאני עובר -ובעיקר כל זה יהייה בתוספת מוסיקה איכותית ... מקווה לכתוב פה בתדירות סבירה .
עד כאן להיום ,תהנו מהסופש , או לפחות ממה שנשאר ממנו.